יום חמישי, 22 בספטמבר 2011

מה עם אכיפה?


כל מחאת הצדק החברתי לא דיברה על היבט אחד, שלדעתי כל אחד מאיתנו מרגיש, פוגע בכל אחד מאיתנו ובפועל משפיע על היכולת לבצע שינויים כלשהם ורפורמות.
אני מדבר על אכיפה. 
הרמה הפרלמנטרית בארץ, למרות מה שחושבים, היא גבוהה, כאשר אחד המדדים לכך הוא כמות החוקים שמתקבלים בכנסת. הבעיה היא שמרביתם של החוקים הללו נשארים אות מתה בספר החוקים, ולא זוכים לפעולה הבסיסית שדרושה להם - אכיפה. 


חוק שכר מינימום קיים שנים, נאכף? לא.
חוקים שקובעים סטנדרטים לגבי זיהום ואיכות סביבה קיימים, נאכפים? לא.
יש הגבלות וכללים לעניין שכר בחברות ממשלתיות, נאכף? לא.
ההון השחור בארץ, אין שום דרך להתחיל לאכוף את זה.
יש עוד דוגמאות רבות, זה מה שאני זוכר כרגע,
רשאים להוסיף כל מי שרוצה.

אין בארץ תרבות של כיבוד וציות לחוק. כל חוק שמחוקק הופך אוטומטית 
ל-"איך עוקפים אותו".
אסור לעשן במקומות בילוי (זה בשבילך מוסה), אז מה עושים, מאפרים על הרצפה
יש מנורה בכניסה שאם היא דלוקה כולם מכבים סיגריות. אכיפה? איפה.

החוק בארץ מהווה בעצם המלצה בלבד. אם אתה אדם נורמטיבי, 
אתה תשלם מיסים ואגרה, אתה תכבד הסכמים, ותאסוף את הקקי של הכלב שלך
(במקום ללכת בלי רצועה ולהגיד שהכלב לא שלך בכלל).
אבל אם אתה לא רוצה לכבד את החוק, אין שום דרך לאכוף את החוק עליך. 
אין דרך לפנות אותך מדירה שאתה לא משלם בה שכר דירה, אין דרך לאכוף עליך הוצאה לפועל, 
החוק לא מאיים ולא מרתיע אותך.

הרשויות בארץ יודעות את זה ובמקום להתמודד עם התופעה מה שהן עושות זה
להוציא יותר ויותר מנגנוני אכיפה מתחת ידם, לגופים פרטיים, עם סמכויות דרקוניות, 
ושהם יתמודדו עם הבעיות.
ככה כביש 6 קיבל את סמכויות הגבייה החזקות שלו, עורכי דין פרטיים גובים חובות ארנונה,
וקנסות חניה כי העיריות לא מסוגלות להתמודד עם זה.
גופים פרטיים מקבלים להוציא צווים לפועל, כי למדינה אין יכולת להתמודד עם זה, 
ועוד כל מיני דוגמאות (חוקי האכיפה המנהלית של האוצר ורשות ניירות ערך הם עוד דוגמא לכך).

אז אולי, לא במקום, אלא בנוסף, לצדק החברתי, צריך לוודא שיהיה מנגנון שלא רק מחוקק, 
לא רק מתווה דרך, אלא מוודא שמישהו באמת מקיים אותה, מציית לה, ומכבד אותה.
הרי ספר החוקים לא יביא שינוי אם אף אחד לא יכבד אותו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה