יום שני, 3 באוקטובר 2011

קריסתה של תורת הגילוי הנאות - חלק שני - למה כדאי לשקר

אינדיקציה ראשונה אני מביא עדין מהאקדמיה, ולא מהמעש (למי שלא אוהב מחקרים אני מבטיח שעדין זה ישתלם).

המחקר, מדבר על - איכות הייעוץ של אנליסטים. כן, כן, אלה שמקבלים לא מעט כסף כדי לקרוא דוחות של חברות, ולהוציא חוות דעת בנות למעלה מ-30 עמודים, על דעתם לגבי החברה (במילים אחרות, למה כדאי לנו לקנות את מניותיה).
במחקר היו "יועצים" שהעניקו עצות בשכר למשתתפים האחרים בקשר לכמות מטבעות באגרטל (ואזה אפשר גם ואזה).
שני סוגי תגמול היו - האחד - תגמול לפי מידת הדיוק, והשני תגמול לפי גובה האמדן של השחקנים האחרים. כלומר, לפי שיטת התגמול השנייה, הוענק ל"יועצים" תמריץ לשקר. אגב, ה"יועצים" קיבלו טווח אמיתי של כמות המטבעות באותה ואזה (או אגרטל, מה זה משנה). עוד דבר, בחלק מהמקרים, ניגוד העניינים של היועצים זכה ל-"גילוי נאות", כלומר היועצים הסבירו לשחקנים האחרים, את שיטת התגמול שלהם.

מן הסתם תוצאות המחקר הראו שניגוד העניינים השפיע על ה"עצה" של היועצים (אלה בניגוד העניינים, נטו לתת מן הסתם הערכה גבוהה יותר לגבי כמות המטבעות בעציץ הזכוכית). כך, כאשר שכר היועצים היה קשור לדיוק, הם העריכו את המטבעות ב-16 דולר. כששכרם היה תלוי בגובה הניחוש, ההערכה עלתה ל-20 דולר. אבל...וכאן זה נהיה מעניין, כאשר ניתן גילוי נאות, הערכת השחקנים לגבי המטבעות עלתה ל-24 דולר. כלומר הגילוי הנאות נאשר עלה תאנה מוסרי והוביל להתרת הרסן האתי. השחקנים הפחיתו מהערכת השווי של ה"יועצים" 4 דולר, אבל היועצים מרגע שנתנו גילוי נאות, הרגישו חופשיים להעלות את הערכתם ב-8 דולר.

אגב, עורך המחקר עצמו אמר ש"רוב האנשים לא יודעים איך לנהוג עם המידע בדבר ניגוד עניינים אפשרי, ולכן הם פשוט מתעלמים ממנו, ואלה שבכל זאת מתחייחסים אליו, נוטים להעריך את משמעות המידע בחסר"

המחקר המדובר, נערך בארה"ב, על-ידי ג'ורג' לווינסטיין מאוניברסיטת קרנגי מלון. המחקר מצוטט בספרו (המאוד מומלץ אגב) של יעקוב בורק, מדוע טייסי קמיקזה חובשים קסדות.

מסקנתו של בורק בסיום פרק זה בספרו, מסקנה שאני מצטרף אליה בחום, היא - פשוט למנוע מצבי ניגוד עניינים. במקום לתת גילוי נאות. הרשויות צריכות למנוע, או לפחות להקטין ככל שניתן את האפשרות לניגודי עניינים. גילוי נאות לא פותר את הבעיה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה