יום רביעי, 12 באוקטובר 2011

על חלונות הזדמנויות ולמי אומרים תודה...

כולנו התבשרנו על חזרתו הצפויה של גלעד שליט. דיברו על חלון ההזדמנויות שנפתח.
חלון ההזדמנויות הוא בעצם תולדה של המהלך המדיני של מחמוד עבאס, שהלך לאו"ם בנסיון להביא מדינה.
המניות של עבאס עלו מאוד ברחוב הפלסטיני, והחמאס הבין, שהוא לא יכול להתנגד למהלך. לכן
החליט (בחוכמה) להתחבר למהלך, לחתום על הסכם עם הרשות, למרות שכל המהלך הזה ממנו והלאה.

כך נוצר חלון ההזדמנויות המיוחד שעליו דיברו. החמאס, רצה בעצם איזשהו הישג,
שיחזיר אותו לרלבנטיות ולתודעה של הרחוב הפלסטיני, על-חשבון עבאס. את ההישג הזה
נתנה לו ממשלת ישראל בדמות עסקת שליט.

שלא יובן לא נכון, במציאות הישראלית העכשווית, ההסכם עד כמה שהוא בעייתי הוא נכון.
ראוי לטפל אולי טיפול שורשי ומעמיק בכל עניין ההתמודדות שלנו עם חטופים בעתיד,
אבל נכון להיום, ההסכם נכון.

עכשיו, בואו ניזכר בעוד חלון הזדמנויות. חלון ההזדמנויות שהביא להסכם אוסלו.
ניזכר, הרחוב הפלסטיני וערפאת בראשו, תמכו באופן גלוי ומתלהם בסדאם חוסיין.
עובדה זו בודדה אותם לגמרי בעולם, ובעיקר בעולם הערבי, שכן מרבית ממדינות ערב,
היו שותפות לקואליציה. ערפאת שמצא עצמו מבודד מדינית, החליט ללכת למשא ומתן
עם ישראל.
כך שבעצם את הסכמי אוסלו אנחנו צריכים לשייך לסדאם חוסיין, ולפלישתו לכוויית.
שכן פלישה זו היא שהובילה את ערפאת (ואותנו) להתכנס למתווה הסכמי אוסלו.
מכאן, שבעצם...את חלון ההזדמנויות להחזרת שליט, פתח לא אחר מאשר עבאס (שמן הסתם
לא חשב כלל על שליט).
לכן למי תודה...לעבאס.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה