יום שלישי, 25 באוקטובר 2011

אין כמו באמריקה - הבדלים קטנים ביננו לבינם


זה ביטוי שהיינו שומעים כשהיינו קטנים. אין כמו באמריקה (מן הסתם כשאומרים אמריקה אף אחד לא מתכוון למשהו אחר חוץ מארצות הברית). שם הכל גדול, מדוייק, מסודר. עד היום כשרוצים להגיד לנו שמשהו הוא איכותי משתמשים במילים "כמו באמריקה", רצוי עם צבעי ה-כחול-לבן-אדום, והמגדילים לעשות מוסיפים כוכבים ופסים. אין כמו באמריקה.

אז נכון שהמשבר עמעם מעט את זוהרה של אמריקה, ושמדברים על סין כענק הבא. עדין, ניכרת התחושה שאי אפשר לסמוך ולהאמין לסינים, ולעומתם עדין זו הכלכלה האמריקאית.

עוד הבדל שנחשפתי אליו, הבדל משמעותי, שמתמקד בינינו לבין אמריקה.

לפני זמן מה קראתי את הספר שנקרא "The Secrets of Economic Indicators" של ברנרד באומול. בספר מתואר התהליך שמתרחש לפני פרסום נתון כלכלי חשוב בארצות הברית.
הכותרת נקראת "The Lock-Up" והיא מתארת לפרטי פרטים את התהליך שעוברים קבוצה של כ-20 עיתונאים אשר משתתפים בפרסום הנתון (מדובר שם על נתוני התעסוקה).
אותם עיתונאים  נכנסים לחדר סגור לפני הפרסום. שומר חמוש משגיח על החדר מבחוץ, אין יוצא ואין בא. כל הטלפונים הסלולריים מכשירי הבלקברי נאספו וסגורים, כל קווי התקשורת מנותקים.

עובד במקום מתקשר ומקבל את השעה המדוייקת לפי השעון האטומי העולמי, ומכוון את השעון בחדר לפי שעון זה. משננעלת הדלת העיתונאים מקבלים אפשרות להציץ בנתון ולהכין את הכתבה. לעיתונאים יש בדיוק 30 דקות להכין את הכתבה.
2 דקות לפני פרסום הנתון מאפשרים לצוותי הטלוויזיה לצאת להתכונן לשידור.
דקה לפרסום, קווי התקשורת מחוברים וסלולרים מחולקים ומופעלים,
אולם עדין "לא לשדר" מזהיר השומר בחדר.
ואז השומר סופר 10...9...8...הכתבים במקום מחכים...אצבע על המקש הנכון...
3...2...1...
כולם לוחצים ביחד על כפתורי השידור והנתון יוצא באותו זמן לכל אמצעי התקשורת...אמריקה.

נזכרתי בסיפור הזה שכן לפני מספר ימים, במהלך עבודתי במערכת עיתון FUNDER
התקבלה במערכת ידיעה חשובה לפרסום בקשר עם אחת מהחברות בבורסה.
על הידיעה היה כתוב, נא לא לפרסם בשעתיים הקרובות. מן הסתם הידיעה טרם הופצה באמצעי הפרסום הרשמיים, מאיה ומגנא ולכן נדרשנו להמתין עם הפרסום.

אבל איזה הבדל עצום, בין הפצת הידיעה הזו לבין הפצת הנתון ההוא. אז נכון שזה נתון כלכלי וזה הודעה לגבי חברה, ונכון שיתכן והאמריקאים פשוט מגזימים ויוצרים סיפור ופרוצדורה מכל דבר, ושבעצם אי אפשר לדעת אם הפרוצדורה יצרה את הדרמה סביב פרסום הנתון או להיפך (אגב באופן מוחלט וודאי ההיפך הוא הנכון, הפרוצדורה נוצרה לאחר שאנשי עסקים ופוליטיקאים לרבות הנשיא ניקסון עצמו באופן עקיף ניסו להתערב בפרסום הנתון, אם בעיתוי – קבלת מידע לפני כולם, ואם באמצעות משחק עם הנתונים עצמם). אז נכון, כל ההבדלים הללו נכונים, ועדין לפני שכולם מספידים זו עדין – אמריקה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה