יום שלישי, 28 בפברואר 2012

פרי גליל לא מסתדר עם צדק חברתי

מדי פעם אנו נתקלים בפרסום הקשור למפעל שעומד להיסגר.
הלב נקרע לראות פועלים (בד"כ אלו פועלים קשי יום) שמבכים מר גורלם.
אני גם יודעים שבמציאות בארץ, הסיכוי למצוא עבודה (למי שמעל גיל 40)
נמוך. כואב הלב.



אבל יש צד שני למטבע.
אחת המסקנות של ועדת טרכטנברג היתה - הורדת מכסי מגן,
ופתיחת השוק לתחרות.
אין ספק מסקנות חשובות,
אבל ההשלכות שלהן - מפעלים בארץ ייסגרו. עובדים יפוטרו.
כואב הלב.
את כאב הלב הזה בדיוק מנצלים בעלי ומנהלי המפעלים,
ביודעם כי תמונות של עובדים מפוטרים, מתבצרים במפעל עם צמיגים
לא מצטלם טוב. בטח לא בשנת בחירות.

ואנחנו כקהל צרכנים מה עושים? מה לעשות כואב הלב.
אז זהו שלא.
העקרון שצריך להנחות הוא טובת הכלל. ובהיבט הצרכני הכלל אמר
שהוא רוצה מוצרים זולים יותר.
רוצים קוטג' זול יותר. לא רוצים לשלם על פסק זמן יותר מארה"ב.
רוצים להיות צרכנים שעומדים על שלהם.
השאלה היא מה קורה כשהעמידה על שלנו כציבור מתנגשת מול משפחות
שמפוטרות?

צריך לזכור שבשנות השמונים כולנו הלכנו עם חולצות אתא
ונעלי המגפר. שילמנו עליהם מחירים שגרמו לאדידס רום להסמיק.
השוק נפתח ליבוא, החברות הללו נסגרו
וכיום מה יש? יש חברות ישראליות שמוכרות בחו"ל
ואפילו במחיר יותר זול מבארץ.
עמידה על העקרון של הצדק החברתי תוליד כאן חברות יעילות,
שיבינו שלא ניתן לשטות בכולם כל הזמן (אפשר חלק מהזמן...),
ושאי אפשר לנופף בחרב הפיטורים כדי להמשיך להצדיק את המחירים
שיש היום בארץ.

בסופו של יום, היחידים שנהנים מסוציאליזם ראוי
הם ועדים חזקים שאין להם שום דבר
עם תודעה צרכנית, שירות, או תחרות.
מדובר במונופולים בין אם ממשלתיים (נמלים, חשמל, מים, רכבת וכיו"ב)
ובין אם בחסות ממשלה (אל על).
בקיצור בינם לבין טובת הכלל אין ולא כלום.

אז אנחנו כצרכנים צריכים להבין שלמחאה החברתית יש מחיר
והוא עשוי להיגבות בטווח הקצר מציבור של עובדים שישלמו מחיר
אבל עלינו להמשיך לתבוע בשם המהפכה הצרכנית את מה שמגיע לנו
ולא להיכנע לטווח הקצר.
זה מגיע לנו כציבור. לטובת הכלל. לטובתנו.

תגובה 1:

  1. מסכים מאוד, אנא הצטרף התנועה הליברית החדשה:
    https://www.facebook.com/groups/174244599304069/

    http://www.liberal.co.il/BRPortal/br/P100.jsp

    נשמח להעזר באיש אקדמיה ותעשיה כמוך

    השבמחק