יום ראשון, 4 במרץ 2012

15 מליארד שקל בחשבונות רדומים - לא בכדי!

15 מיליארד שקל בחשבונות רדומים של גופי הפנסיה בארץ


לפני כחודשיים פרסם משרד האוצר תוכנית לעידוד איתור של כספים אבודים של לקוחות חברות ניהול השקעות. לפי הנתונים שמשרד האוצר הציג 15 מליארד שקל נמצאים בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח השונות ללא דורש.
כן כן (!) סכום מדהים של 15 מליארד שקל, שאף אחד לא דורש אותם. אף אחד לא יודע שהם שלו. 

לא בכדי הכסף שלנו הלך לאיבוד. לא בכדי אנחנו לא יודעים היכן הכסף שלנו. לא בכדי הרפורמות שקשורות בניהול הכסף שלנו בסופו של יום מריעות את המצב של כולנו.


בואו נסתכל למשל על קרן ההשתלמות הגדולה במדינה – כנרת. קרן ההשתלמות נוהלה בעבר על-ידי בנק הפועלים. משם היא נמכרה לפריזמה, פריזמה התפרקה ברעש צורם, והקרן עברה לפסגות. איפשהו בדרך במהלך משבר 2008 ידין ענתבי אסר לקשר את חשבון הבנק לנתוני קרנות ההשתלמות, כך שמי ששורה זו הופיעה בחשבונו, שורה זו כבר לא הופיעה.

כל מי שעוסק במאגרי מידע ונתונים יכול להגיד שבמעבר ממאגר אחד לשני, ממערכת מחשוב לשנייה נתונים הולכים לאיבוד, שדות שלא מקוטלגים אותו דבר, רשומות שנמחקות ועוד כאלה וכאלה בעיות. מוצר החסכון הפנסיוני וקרנות ההשתלמות הוא באופיו מוצר לטווח ארוך, כך שגם הרפורמות שקשורות למוצרים אלו ראוי שתעשינה בשום שכל, ולא מתוך איזשהו חיפזון.

התמונה שמצטיירת היא שאצה הדרך לבצע רפורמות, רק לשם "הביצוע" ללא בחינה האם הסדר של הרפורמות הוא נכון ומה המשמעויות וההשלכות של הרפורמות הללו.

בואו נתחיל עם רפורמת בכר. הרפורמה קבעה כי ראוי להקצות משאבים לטובת חינוך פיננסי לציבור. עד היום למעלה מ-6 שנים ממועד הרפורמה, לא נעשה כלום בעניין. הציבור אינו יודע כלום, ורק מבוהל ממה יהיה לו כשיצא לפנסיה. כלים להתמודדות אין ממש.
ושוב, אנו עוסקים בחסכון לטווח ארוך, על כל המשמעויות הפסיכולוגיות המתלוות אליו. אנשים לא עוסקים בזה, מדחיקים ולא מתעניינים. וכאשר עושים רפורמה שמנתקת את הקשר בין האנשים לכסף שלהם התוצאה היא – 15 מליארד שקל בחשבונות רדומים. לא ואין ממש חובה על אף אחד לסייע למי שהכסף אצלו למצוא את הכסף. לא חלה על אף אחד החובה הזו, למותר לציין גם שלא ממש מתאמצים למצוא את הכסף.

בתקופת הורינו, אנשים עבדו במקום עבודה אחד, עשרות שנים, פעמים רבות החלו מקום עבודה מסויים, וסיימו את מקום העבודה בפנסיה. במצב כזה אין בעיה, יודעים היכן הכסף, לאן זה הופרש וכיו"ב. בעידן המודרני, חוזה העסקה בין מקום העבודה לעובדים לא קיים. לא רק אנשים מחליפים מקום עבודה חדשות לבקרים, במקרים רבים גם מקום העבודה לא יכול לספק תעסוקה עד הפנסיה. ולכן מתחיל להיות נתק עם כספי החסכון הפנסיוני. מה גם שכיום יותר ויותר אנשים שוכרים דירה, ועוברים דירות רבות יותר, ולא תמיד הכתובת בחברת הביטוח היא המעודכנת.

מערכת FUNDER, מקבלת למייל מדי יום עשרות פניות במיילים ובטלפון של אנשים שסבורים שאנו היא הכתובת לכסף שלהם. וזה עוד מי שיודע היכן הכסף שלו, או שאמור להיות לו כסף. יש כאלה שאפילו לא יודעים שיש להם כסף כלשהו.

אם הרפורמה היתה מתבצעת בצורה מדורגת, כלומר חינוך פיננסי לציבור, בד בבד הקמת מסלקה פנסיונית, שתאפשר לאנשים למצוא את כספם לפי תעודת הזהות (להם או למי מטעמם) כל הבעיות הללו היו נפתרות. אבל זה לא המצב. קודם שופכים את המים ואח"כ בוכים על מה שקרה. קודם מנתקים את הקשר של החוסך עם כספו, ובסוף אומרים שלא יתכן שיש 15 מליארד שקל בחסכונות אבודים. הדבר גם מביא לפריחה של כל מיני גופים שיעזרו לך "למצוא לך את כספך". זה מיותר, ועם תכנון נכון היתה נחסכת לנו כל ההתעסקות הזו.

האוצר וגופי הפיקוח שלו, הציגו תוכנית למציאת הכספים האבודים. מילה לא נאמרה שם על המסלקה הפנסיונית, שאם היתה מוקמת לפני כל השינויים, ההפרדה בין חשבון הבנק לחסכון הפנסיוני וכו' היתה חוסכת את כל הבעיות הללו.

אגב לגבי חינוך פיננסי, מישהו שמע משהו? כוונה לעשות משהו? אולי פשוט רוצים להשאיר אותנו בבורותנו, עם מערכות נטולות שקיפות, כפופים לחסדי הפקידות, הרגולטורים והגופים החוסכים, נבערים מדעת, חסרי יכולת לשלוט...על כספינו שלנו!


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה