יום שני, 9 באפריל 2012

כדורגל בארץ? לעג לרש

בעקבות האירועים האחרונים במשחק בין מכבי פתח תקווה להפועל חיפה
עולות מחשבות, לא רק על הכדורגל,
אלא בכלל על הספורט בארץ.


האוהדים עצמם, קהל היעד של המשחק הזה מזמן כבר מעבר לאכזבה,
והם פשוט מדירים רגליהם מהמגרשים, ומהטלוויזיה שמשדרת את המשחקים.
יש מספיק ספורט בעולם, ולא חייבים לקבל את מה שיש בארץ.

אבל בואו נעשה רגע זום אאוט, בכלל לספורט, ואולי נגיד בגילוי לב,
שאין ממש ספורט בארץ.
אני מניח שיש כאלה שיחלקו עלי, אבל במבחן התוצאה
הספורט הישראלי בהיבט של הישגים מתמצא במכבי תל-אביב,
ומידי פעם הבלחה של טניסאי/ת, שייט או ג'ודוקה כזה או אחר.

גם המירוץ שלנו למדליה האולימפית נראה יותר ויותר פתטי,
ונדון מדי אולימפיאדה להניב אכזבה כזו או אחרת
(פספסנו את המירוץ, שכחנו נעליים, היתה רוח רק תבחרו תירוץ).
הספורט בארץ נראה יותר כמו תירוץ של קבוצה גדולה מאוד של אנשים
שאינם ספורטאים אבל קשורים בדרך זו או אחרת לספורט - בקיצור עסקנים
להצדיק את עצמם.

אני רוצה להציע דרך הסתכלות חדשה לספורט.
כל הרעיון של ספורט מגיע מתרבות הגוף. עידוד פעילות תוך תחרות ופרסים.
בעידן המודרני, אם לא היו ממציאים את ה-wii fit ודומיו,
הילדים נדונים לתת פעילות עודף משקל ובעיות בריאות הנובעות מכך.
כמובן שלא רק בילדים הבעיה.

לאור זאת, תקציבי משרד הספורט צריכים לכוון לא לספורט הישגי ועידוד
של ספורטאים מצטיינים, אלא לספורט קהילתי.
ארגון קבוצות, הקמת מתקנים והנגשה של מסגרות
שיעודדו תרבות של ספורט.

אפשר לארגן ליגות מקומיות, מגרשים קטנים שאפשר לשחק בהם קטנים וגדולים
והעניין יגיע על-ידי ההשתתפות הרבה של כלל האנשים.
אולי כדאי להבין שבמבחנים ההישגיים קיבלנו ציון נכשל,
כדאי להבין שמדליה תורנית לא תורמת לאף אחד,
כמו הישג אקראי של קבוצה כזו או אחרת,
ואת הכספים של הציבור כדאי להשקיע לטובת הציבור.

נכון, זה ידרוש פחות מנגנון, פחות תעסוקה לעסקנים,
ולמקורבים, אבל מהתוצאות נרוויח כולנו.

לאולימפיאדה אפשר לשלוח נציג תורן שיסביר שמדינת ישראל החליטה
להשקיע את הכסף שלה בספורט עממי ולא הישגי.
ככה לפחות נסביר מראש למה אנחנו לא מצליחים, ולא בדיעבד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה