יום שלישי, 26 ביוני 2012

אל חשש, מצרים תשמור על ההסכמים

וינסטון צ'רצ'יל ישב במסעדה בארוחת ערב, כאשר לפתע היכה
באגרופו בעוצמה על השולחן. צ'רצ'יל שמע ממכשיר רדיו פתוח
על ההתקפה על פרל הרבור, והבין טוב מאוד מה המשמעות של התקפה זו.
הוא לא סיים את הארוחה ואץ לנסות לדבר עם רוזוולט.
כך פחות או יותר התנהלו העניינים ערב כניסת ארה"ב למלחמת העולם ה-II.
צ'רצ'יל, באותו רגע הבין כי אנגליה ניצלה. היא החזיק זמן מספיק
כדי שהמושיעה הגדולה תיכנס למערכה.



זה המצב היום בעזה, עם החמאס. הם החזיקו מעמד
האמת, לא ממש החזיקו מעמד, מעמדם מעולם לא היה טוב יותר,
בעולם, בעמם. בכל אופן, הם נשארו רלבנטיים, ובמשחק, וכעת,
מצטרפת ארה"ב של העולם הערבי - מצרים, התנועה האם של החמאס.

לא, לא, אל חשש. המצרים לא עד כדי כך טפשים כדי להפר את הסכמי השלום.
לא, לא. הם יאכילו אותנו עד הסוף בתרעלה שאנחנו יצרנו לעצמנו בעצמנו.
הם לא יפרו את הסכמי השלום. לא יכניסו נשק חלילה לסיני.
הם גם לא יפתחו את מעבר רפיח, שהרי פתיחת מעבר רפיח תיצור תלות
מוחלטת של עזה במצרים. ואת זה המצרים לא רוצים.
מה גם שלחמאס, כלכלת המנהרות מתאימה. והפלא ופלא, גם למצרים
זה מתאים. רק שעכשיו זה יקרה במשנה תוקף. הסיוע של מצרים לפלסתינים
יעלה מדרגה, כל זאת מבלי שהמצרים יפרו ולו תג אחד מההסכם.

כן, את כל זה הבאנו על עצמנו.
המצב באזור הקרוב יהפוך ליותר ויותר בלתי נסבל, שכן רמת האיום
הפלסתיני תעלה מדרגה, ואנו עשויים להיגרר למעין מאזן אימה,
כן, דומה לזה שיש ביננו לבין החיזבאללה.
שאגב, המודל של החיזבאללה, שהפעילה סוריה, הוא המודל שתפעיל
מצרים לגבי החמאס.
גם סוריה וגם מצרים יכלו לשמור על חזות של -
"מה אתם רוצים מאיתנו אנחנו לא עושים כלום, זה הילדים המשתוללים,
זה האזרחים, זה עממי, זה טרור, זה לא מדינה, זה לא אנחנו"
ואנחנו עכשיו נאכל את זה גם מצפון וגם מדרום.
לא רק זה, אלא אנחנו - קלטו את האבסורד - אנחנו
נתפסים בעולם כאחראים על עזה. את כל דעת הקהל השלילית אנחנו מקבלים
בפרצוף. למרות שלמצרים בעצמם יש חלק זהה לשלנו במצב של עזה,
הם לא מקבלים שום אחריות כלפי העולם במצב של עזה.

כן, כן, גם אוכלים את הדגים הבאושים, וגם מגורשים מהעיר.
ו...כן, אין מה שנוכל לעשות נגד זה.
אה, אולי חוץ מלהפגיז מדי פעם איזה אופנוען, או איזה מגרש ריק
או מחסן נטוש, וגם זה רק אחרי שהם יורים עלינו 20 פצמ"רים ביום.

מדהים כמה מטומטמים וקהי חושים אנחנו.

תגובה 1:

  1. יפה כתבת אבל הכל יכול להתהפך.
    הסדר ביהודה ושומרון עם אבו מאזן טורף למצרים וסוריה את הקלפים.
    וזאת הטעות הגדולה שלנו, למרות שלפי מה שקראתי הממשלה מתחילה להבין את זה.

    השבמחק