יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

דנקנר כמשקיע שעשה את כל הטעויות האפשריות

פעמים רבות מתפרסמות רשימות
(כולל של כותב טור זה)
על הכללים הנכונים בהתנהלות נבונה בהשקעות.
הכללים, על הנייר, נראים פשוט נכונים להפליא,
כאלה שכל אחד כשקורא אותם אומר לעצמו -
אני בטוח עומד בכללים הללו, אני לא אהיה אחד מאותם
"לוזרים", שעושים שטויות ומפסידים כסף סתם.


כשאני מדבר עם תלמידים וסטודנטים על כללי ההתנהלות
ועל איך מתמודדים פסיכולוגית עם השקעות, אני תמיד מציין
בפניהם, שעכשיו כשהם שומעים את הכללים בהרצאה,
זה נראה מאוד "נכון" להישמע לכללים.
המבחן של כל משקיע מגיע כשהדברים מתחילים ללכת נגדך,
או אז נבחן המשקיע מכל ספקולנט שזורק את כספו לרוח.

בטור זה נבחן את ההשקעה של דנקנר, דרך כור, בקרדיט סוויס.
נתחיל דווקא בלתת קרדיט (סוויס?...). הרכישה של קרדיט סוויס
בוצעה בתנאים מעולים. מה שנקרא - perfect storm. החששות בשיאו
של המשבר באירופה, יצרו תגובת יתר של מניות בהנקים האירופאים,
שאותם ניצל דנקנר בחוכמה.
על העיתוי הזה, זכה דנקנר ברווח הון גדול מאוד, שאת חלקו (רק את חלקו)
הוא מימש.

איסור ראשון - מיצוע
בזאת מסתיים הקרדיט (הפעם לא נלאה במשחקי המילים).
מחיר מניית קרדיט סוויס החל לרדת, במקום לממש את יתרת האחזקות,
מה עשה דנקנר - הגדיל פוזיצייה, גם כשמחיר המניה ירד מתחת למחיר הרכישה המקורי.
כלומר - "מיצע" את מחיר הקנייה.
הכוונה היא לרכישה במחיר זול יותר, מה שמוזיל את מחיר הקנייה הכללי,
המניה צריכה לעלות עכשיו פחות כדי שההשקעה תעבור לרווח.
זו טעות קלאסית של משקיעים מתחילים.

איסור שני - עיסקה מורווחת לא מגיעה להפסד
אי מימוש הרווחים בזמן, יצר הפסד מעיסקה שיצרה בתחילה רווח אדיר.

איסור שלישי - תקוות וייחולים
כשההשקעה לא מצליחה, המשקיע הופך את ההשקעה לאוסף של תקוות,
ייחולים, הולך לרבנים (האמת שזה קרה כבר קודם...), והכל כדי שהמניה תחזור לעלות.
המשקיע הופך את ההשקעה ל"אסטרטגית" (לא אחת דנקנר התבטא שהעיסקה של קרדיט
סוויס מבחינתו היא אסטרטגית...אפשר להוסיף שלאור השפעתה על הקבוצה גם
את המילה...מאוד).

איסור רביעי - השקעת כסף שלא ניתן לאבד
האמת שדנקנר עצמו לא הימר בכספו, אולם לאור השפעת ההשקעה
על פעילות כלל הקבוצה אפשר להגיד שהוא חרג מכלל זה.
היכולת של משקיע לקבל החלטות לא רגשיות, לעמוד בכללי ההשקעה,
יכולת זו מותנית בכך שהיקף ההשקעה לא עובר את רמת הסובייקטיביות שלו
(כל אחד ורמת הסובייקטיביות שלו כן). דנקנר בהחלט חרג בגדול
מרמת הסובייקטיביות בהשקעה זו.

איסור חמישי - אי עמידה ב-stop loss
או או איזה איסור, לא סתם השארנו אותו לסוף.
כור קיבלה אשראי לצורך רכישת מניות קרדיט סוויס.
תנאי האשראי כללו סעיפים אשר מאפשרים למעמידי האשראי
להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי. התנאים כללו מחיר למניה,
ודירוג הבנק. מחיר המניה ירד פעמיים(!) מתחת לתניית הסכמי ההלואה,
ודירוג הבנק ירד פעם אחת.
ברמת העיקרון, המחיר והדירוג אמורים לשקף רמת stop loss
שקבע לעצמו המשקיע. קרי - טעיתי, בוא נסגור פוזיצייה,
גם בהפסד, שכן אי עמידה ב-stop loss עשויה לגרור את המשקיע
להפסד שיימחוק חלק ניכר מהונו, הפסד שממנו יהיה לו קשה להתאושש.
אין כמו המקרה הזה להראות את חשיבות הכלל,
ואת התוצאות האפשריות של מי שחורג ממנו.
ההבדל הוא רק בכמות האפסים שיש בהשקעה.
התוצאות הם דומות.

אם נוסיף לתוך כל המשוואה הזו, את העובדה שכפי הנראה אגו
שיחק כאן תפקיד, נגיע למהלך השקעות שצבר אוסף מצער של טעויות,
שמראה שלא משנה סדר הגודל, כוח הכבידה של השווקים עובד
על מי שלא עומד בכללים בסיסיים. הכלל הזה נכון, לכל אחד,
התוצאות דומות, רק הנזק, האפסים משתנים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה