יום שני, 28 באוקטובר 2013

קופיקס הרס את הבחירות לרשויות המקומיות

שישי בבוקר, קופיקס. צילום: משה מימון
...ובינתיים בסניף הסמוך. שישי בבוקר. צילום: משה מימון
נו באמת, איזה קשקוש, מה פתאום, מה בין קופיקס לבחירות לרשויות המקומיות? אפשר להגיד עליהם הכל על הקופיקס האלה, אפילו הקפה שלהם טעים, אבל לקשור אותם לבחירות...?...איך?...אם בכלל.

יום ראשון, 13 באוקטובר 2013

עובדיה יוסף מראה מול פני הדמוקרטיה הישראלית

עובדיה יוסף, צילום ארכיון: פלאש 90
לא היה דבר כזה חרדי מזרחי לפני עובדיה יוסף. כל המזרחים, גם אם הרגישו קצת מקופחים, שירתו בצבא, ראו את עצמם חלק מהמדינה. לא היתה חצר מזרחית. לא לבשו חולצות לבנות, עם חליפות בשחור וכובעים שחורים. לא היה מעמד כזה בחברה הישראלית. את המעמד הזה המציא עובדיה יוסף.

יום רביעי, 11 בספטמבר 2013

מתי בפעם האחרונה קניתם משהו בנקודות?

יש מצבים בחיים שמי שחי אותם רגיל אליהם, ואז משהו משתנה, תפיסה, מיקום משהו זז, ופתאום אתה מבין שהאופן שבו הדברים התקיימו פשוט לא נורמלי, לפעמים אפילו הזוי. אבל כל עוד אתה שם, אתה פשוט לא מבין איפה הבעיה. זה קרה לי כשגרתי בתל-אביב, אז נראה לי הגיוני לחפש חניה 45 דקות שלמות, לשמור חנייה במריבות במשך 20 דקות כי "אשתי ממש אוטוטו מגיעה, וחייבים לשמור לה חנייה". זה נראה הגיוני, אז בזמנו. עזבתי את תל-אביב, והבנתי שדרך החיים הזו, שאז אולי נראתה לי הגיונית, פשוט לא שפויה. רק העזיבה גרמה לי לחשוב ככה.

אותו דברים על הבורסה שלנו. יש דברים שהם פשוט לא הגיוניים, או שאולי פעם היו נכונים, ולא נבחנו מעולם מחדש. ואנחנו, הפעילים בשוק ההון, פשוט התרגלנו לחשוב שזה המצב. זה העולם, זה מה שיש, אין מה לשנות.

יום שני, 15 ביולי 2013

הקשר בין יאיר לפיד ליצחק שמיר


בינואר 1992, לאחר כינוס ועידת מדריד, פרשו סיעות מולדת והתחייה מהממשלה, והצטרפו לצומת שפרשה קודם לכן. ממשלת שמיר נפלה בגלל הימין. לאחר מכן עלה רבין לשלטון והימין קיבל את הסכם אוסלו.

באחד הפרקים של הסדרה בית הקלפים, אומר חבר קונגרס לציבור בוחריו, אחר שנסגר מפעל בעיר שעובדיו תמכו בו בבחירות (לא ציטוט מדויק): "אכזבתי אתכם, אבל אין לכם מה לעשות, כי חוץ ממני אף אחד בוושינגטון לא אכפת לו מכם". את זה לא הבינו בזמנו בימין. ולדעתי היום גם אנשי המחאה החברתית לא ממש מבינים.

יום ראשון, 14 ביולי 2013

חסן מלמד אותנו שלא כל התארגנויות העובדים שוות

כל התארגנויות העובדים שוות?
על כל התארגנות עובדים שווה להגן?
במה זה תלוי בעצם?

יום ראשון, 26 במאי 2013

יתכן שיצא משהו מכל האביב הערבי הזה? לנו?


יש כמה היבטים לאביב הערבי.

היבט ראשון הוא המאבק בין הסונים לשיעים, כפי שבא לידי ביטוי בסוריה (ועכשיו אולי גם בלבנון).
הציבור הסוני בסוריה, מתמרד נגד השלטון. השלטון העלאווי, מקבל עזרה מהחזבאללה - שיעים. ואילו המורדים מקבלים עזרה מאל-קאידה - סונים. מבחינתנו, אף אחד מהם לא ממש נחמד, והיינו אולי רוצים לראות את שניהם מקיזים אחד את דמו של האחר, עד אינסוף. אבל סוף מן הסתם יהיה, ומי שזה לא יהיה, הוא לא יסבול אותנו. סביר להניח גם שהוא לא יהיה צפוי ובעל יכולת שליטה כמו האסדים.
אם ללמוד מהיישום המצרי של האביב הערבי, האביב הסוני, הרי שהחלפנו שלטון סביר, בשלטון בעייתי מאוד. סביר להניח שכך יהיה גם בסוריה.

יום חמישי, 21 במרץ 2013

ממשלת נתניהו השלישית...והאחרונה?

לדעתי זו שאלת המפתח של הצלחת הממשלה הנוכחית. ממשלת נתניהו השלישית.
למה?
כל אחד מעוניין לרדת מהבמה לקול תשואות הקהל. נתניהו לא רווה נחת בשום מקום ובאף כהונה אותה עשה. לא כראש ממשלה ראשון (אחרי הנצחון על פרס), לא כשר אוצר (לדעתי מהטובים שהיו כאן), לא כראש ממשלה שני (לא ניכנס לזה, התמונה הרבה יותר מורכבת, אבל תוצאות הבחירות מראות על חוסר שביעות רצון כללי).

עכשיו נשאלת השאלה מה יעשה נתניהו השלישי. ושוב, לדעתי המפתח לממשלה הוא...

יום שבת, 16 במרץ 2013

הג'וקר בחבילת הקלפים של הפוליטיקה החדשה

כמעט חודשיים התנהל לו המשא ומתן הקואליציוני. בזמן הזה קיבלנו הרבה מאוד מידע ומעט מאוד ידע על מה שבאמת התרחש שם. ספינים מכל הכיוונים, אולטימטומים, איומים, והפחדות.

מי שרואה את הסדרה המעולה - בית הקלפים, מקבל הצצה לאיך שהדברים נראים מבפנים. המשחק הפוליטי הוא מעין משחק "וויסט" שבו מנצח לא זה עם היד החזקה ביותר, אלא זה שיודע נכון יותר להשתמש בקלפים שבידו. אחד הקלפים החזקים שיש בחפיסת הקלפים של הפוליטיקאי, זה האפשרות לגייס לטובתו את התקשורת (בידיעתה, או שלא בידיעתה). בעצם התקשורת לאורך השנים, מנהלת יחסי אהבה שנאה עם פוליטיקאים, שבהם הפוליטיקאים מזינים, מדליפים לתקשורת חומרים, לפי האינטרסים שלהם. והתקשורת דואגת לפרסם את הדברים, תוך אקסקלוסיביות בחשיפה. אלה היו הכללים תמיד...עד עכשיו בכל אופן.

יום רביעי, 27 בפברואר 2013

מה אפשר לעשות עם מחזורי המסחר בבורסה? לעשות שוק

מחזורי המסחר בבורסה - חוזרים לימים ההם?
מקור: ירחון 70 שנה לבורסה
כל הזמן מדברים על כך שמחזורי המסחר היומיים בבורסה מתכווצים.
מחזורי המסחר מהווים כיום בערך מחצית מהשיא שלפני משבר 2008.
נכון, יש הרבה סיבות למה מחזורי המסחר בבורסה מידרדרים. המשבר של 2008, המיסוי המעוות שיצור עדיפות לנדל"ן, רגולציה מתגברת הן על החברות המגייסות, הן על הפעילים (הגופים המוסדיים), משבר בשוק אגרות החוב הקונצרני.
וגם, ניירות ערך הם מוצר מוזר, ככל שהאטרקטיביות שלהם יורדת כך היא יורדת. רוצה לומר, כשאטרקטיביות של הבורסה המקומית יורדת, זה בעצמו סיבה להעצים את הירידה במחזורי המסחר (מעין טיעון מעגלי כזה, אבל לדעתי רלבנטי).

יום שני, 11 בפברואר 2013

אוכלי הנבלות מתחילים לעבוד - מגלובס

שתי כתבות עלו אמש (10.2.2013)בעיתון גלובס, ובאתר,
שתי הכתבות נוגעות להסדרי חוב ממשמשים ובאים על בעלי אגרות החוב.
הכתבה הראשונה מדברת על ויתור על השליטה של מוטי זיסר באלביט הדמיה.
ויתור השליטה של זיסר נעשה לטובת קרן יורק ו-dkpartners, שתי קרנות גידור אמריקאיות,
שמתמחות בני"ע מדוכאים (distressed securities).
לינק לכתבה:
מוטי זיסר מוותר על השליטה באלביט הדמיה - גלובס

יום ראשון, 27 בינואר 2013

ADR - מסלול עוקף רגולציה

השבוע כתבה טלי ציפורי בגלובס
על חברות ביומד שמנפיקות תעודות ADR בארה"ב.
בעוד המהלך בד"כ חיובי עבור החברות,
יש לו השלכות רגולטוריות לא מעטות, שכן חברות כאלה,
בעצם מוציאות עצמן מחובות הדיווח של שוק ההון הישראלי.

יום רביעי, 2 בינואר 2013

למה שהמדינה לא תיקח אחריות על הפנסיה שלנו?

פנסיה...
בשנים האחרונות, אנחנו מקבלים הרבה מידע על הפנסיה שלנו.
מדברים על זה כל הזמן, בעיקר (כמו תמיד) על הצד השלילי.
כל סערה בשוק ההון (ומ-2008 אנחנו בעיקר בסערה, עם הפוגות קלות עד מתונות)
מיתרגמת מיד לדוחות הרבעוניים והשנתיים של הפנסיה.

העניין עם הפנסיה הוא,
שקיבלנו הרבה אחריות,
אבל ידע לא קיבלנו.
ולכן, תמיד עולה השאלה, למה שהמדינה לא תיקח אחריות על הפנסיה שלנו
(במילים אחרות, תעזוב אותנו בשקט).