יום חמישי, 21 במרץ 2013

ממשלת נתניהו השלישית...והאחרונה?

לדעתי זו שאלת המפתח של הצלחת הממשלה הנוכחית. ממשלת נתניהו השלישית.
למה?
כל אחד מעוניין לרדת מהבמה לקול תשואות הקהל. נתניהו לא רווה נחת בשום מקום ובאף כהונה אותה עשה. לא כראש ממשלה ראשון (אחרי הנצחון על פרס), לא כשר אוצר (לדעתי מהטובים שהיו כאן), לא כראש ממשלה שני (לא ניכנס לזה, התמונה הרבה יותר מורכבת, אבל תוצאות הבחירות מראות על חוסר שביעות רצון כללי).

עכשיו נשאלת השאלה מה יעשה נתניהו השלישי. ושוב, לדעתי המפתח לממשלה הוא...

האם נתניהו רואה עצמו ממשיך לקדנציה נוספת.

ראשית, העובדות.
אין ספק ש-3 ממשלות, ובסך הכל כ-20 שנה בחוד העשייה הציבורית הם זמן לא מבוטל. נכון, את השיא של פרס הוא לא צפוי לשבור, אבל פרס יש רק אחד (...). היום הוא בן 64, ובבחירות הבאות (אם הכל ילך כמתוכנן ויתקיימו במועדן) הוא צפוי להיות בן 68. במונחים של פוליטיקה ישראלית זה לא קשיש. רבין נרצח כשהיה בן 73, בגין התפטר כשהיה בן 70, שמיר פרש מהכנסת בגיל 81, וכמובן שמעון פרס שהשנה ימלאו לו לא פחות מ-90.

למה אני מתעסק בגיל של כל המנהיגים הללו?
מהסיבה הפשוטה. כדי לבחון האם נתניהו יחליט ללכת הביתה בגיל 68.
יש סימנים שהוא בהחלט בכיוון של קדנציה אחרונה. ראשית, העובדה שהוא ויתר על החרדים, בני הברית ההיסטוריים של הליכוד. האמת, זה לא ממש קשה, אם הוא מחליט לא ללכת על קדנציה נוספת, החרדים יהפכו להיות הבעיה של - ארדן, סער וכיו"ב (אולי כחלון?). הם תמיד יוכלו לטעון כלפי החרדים - זה לא אנחנו זה הוא.
נקודה נוספת, הקושי בלהרכיב את הקואליציה, הנצחון הדחוק בבחירות הללו, מהווים סימן שגם נתניהו מבין שאם ירצה ללכת פעם נוספת לראשות ממשלה, המשימה תהיה גובלת בבלתי אפשרית, בטח כשבעורפו נושפים לפיד ובנט. אמנם את ראשות הליכוד הוא יקח בהליכה סביר להניח, אבל ראשות ממשלה...זה כבר סיפור אחר.

וכאן אנחנו נכנסים לסיבה שלשמה התכנסנו
אם נתניהו מכין עצמו לעוד קדנציה, נקבל ממשלה שעיקר עיסוקה הוא שרידותה. די דומה למה שקיבלנו בממשלת נתניהו השנייה. בלי מהלכים משמעותיים (ותכף אסביר למה הכוונה במהלכים משמעותיים) ועם סטגנציה בכל תחום.
מאידך, אם נתניהו מתכנן לרדת מהבמה, ושוב, לרדת הכוונה לקול תשואות הקהל (עיין ערך רבין ואוסלו, שרון וההתנתקות), ובהנחה ובצד הפלסטיני אין ולא צפויה להתיות התקדמות, הרי שהתשואות צריכות להגיע מכיוון אחר. מהכיוון הכלכלי. כאן הוא פוגש את לפיד ובנט, שמשנתם הכלכלית לא רחוקה משלו, והם נחושים להביא תוצאות, ומיד. אם הוא לא יראה בהם איום, וזה אומר שהוא לא רואה עצמו מתמודד מולם לקדנציה הבאה, זה אומר שהוא יתן להם גיבוי, וישתף עימם פעולה בלי תעלולים, ובלי לשבור סמכות ומילה. זה אומר שבשנתיים הקרובות אנחנו צפויים לראות מהלכים מרחיקי לכת בחברה הישראלית. את התוצאות נראה אולי בעוד 10 או 15 שנה. אבל כשיבחנו כיצד ישראל קפצה מתוצר לנפש של כ-30 א' דולר, לתוצר של 40 א' דולר (בערך ברמה של שבדיה, אוסטרליה, גרמניה, קנדה...הלואי...), הניצנים ינבטו בממשלת נתניהו השלישית.

ואם הוא רוצה לרדת מהבמה, אין אקורד סיום מכובד מזה.
אז אולי כדאי ללחוש לו את זה. אולי צריך להתחיל לדבר איתו על פרישה - בין מרצון, בין בכפייה...ואולי כדאי בכלל לדבר עם שרה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה