יום שני, 28 באוקטובר 2013

קופיקס הרס את הבחירות לרשויות המקומיות

שישי בבוקר, קופיקס. צילום: משה מימון
...ובינתיים בסניף הסמוך. שישי בבוקר. צילום: משה מימון
נו באמת, איזה קשקוש, מה פתאום, מה בין קופיקס לבחירות לרשויות המקומיות? אפשר להגיד עליהם הכל על הקופיקס האלה, אפילו הקפה שלהם טעים, אבל לקשור אותם לבחירות...?...איך?...אם בכלל.


אזו בואו נעשה רגע זום אאוט מהיום, נלך כמה שנים אחור, ונדבר על מצב כלכלי. בכלל. לא רק היום. נדבר על יוקר המחיה, נדבר על ציבור שהורדם לחשוב שהוא לא פראייר, אבל מאכילים אותו בכפית. כי זה קל, פשוט ונוח. כי היה (ועדין יש) כאן ציבור שפשוט לא מסוגל, לנקוט עמדה, כלשהי, על משהו. ולאורך זמן!

אבל תגידו, היי, היתה כאן מחאה חברתי לפני שנתיים. והינה התוצר של המחאה החברתית היא...קופיקס? נו באמת. קופיקס היא התוצאה של המחאה החברתית.
בואו נבחן את הדיבור על רשת הקפה הזו: מדברים על "טרנד קופיקס", "סערת קופיקס" מדברים על מלחמה., מהפיכה, איזה מילים, וההמון צוהל. הצלחנו. המחאה החברתית הצליחה. קיבלנו קפה ב-5 שקלים.
אתם יודעים מה זה מזכיר לי? זה מזכיר את הימים שבהם היו מעלים את מחיר הדלק, כלב לא היה יוצא לרחוב, אבל יום לפני העלאת המחירים, תור ארוך מול תחנת הדלק, כדי לא לצאת פראיירים. נדפוק את המערכת. חס וחלילה שנעשה איזשהו שינוי משמעותי.

אז נכון שמאז קצת, אבל ממש קצת השתנה. יש לציבור יותר צינורות להפיץ את הדעות שלו - הפייסבוק, הטוקבקים, והתקשורת הממוסדת שבעצם מנסה על-ידי כל מיני מדדי באזז למיניהם, לסקר את מה ש"מעניין" את הציבור ובכך בעצם מעצימה את האפקט.

חוץ מלשחרר קיטור, זאת אומרת להתלונן ולקטר. משהו שאנחנו אלופים בו. ותמיד היינו. אין כאן באמת שינוי צרכני אמיתי. אין כאן באמת חרם על יצרנים יקרנים, על רשתות יקרות. אין כאן בעצם שום שינוי התנהגותי שיגרום לרשתות עצמן לחשוב שבאמת משהו כאן השתנה. מה שהשתנה זה שיש לנו רמקול קצת יותר רועש, לשים מול הפה הגדול שתמיד היה לנו. אף אחד כאן לא ממש חושב שצריך לשנות את ההתנהגות שלו, זו שהיה רגיל אליה מאז ומתמיד. רמת המחירים בארץ לא ממש השתנתה.

את ההוכחה החותכת לכך קיבלנו השבוע. עם אחוזי ההצבעה העלובים לראשויות המקומיות. שחיתויות? איכפתיות? שינוי התנהגות? שינוי סדרים והרגלים?...עזבו אתכם באמשכ'ם.

הציבור הישראלי תמיד חשב שהוא לא פראייר. למרות שהוכח שוב ושוב, שקל לעשות עליו סיבוב בכל הזדמנות. בכל זירה. בכל מקום. קופיקס לא שינתה שום דבר. יש כאן יזם, שזיהה צורך. בדיוק כמו שזיהו שיש מקום לרשת טיב טעם שמוכרת לא כשר ובשבת (בלי קשר למחאה חברתית מן הסתם), כמו שהיום תחת כל עץ רענן מקימים חנות לממכר אביזרים לסלולרי, ואפניים חשמליים (אגב גם החנויות האלה לא קמו כתוצאה מהמחאה החברתית...). למה? כי זיהו צורך, ואם יש צורך, יהיה מי שינצל אותו. קפיטליזם ישן וטוב במיטבו.

מחאה חברתית? שינוי של דפוסי התנהגות? התפכחות של החברה הישראלית? התבגרות? הצחקתם אותי. ההשפעה הכי גדולה על חיינו היא הרשות העירונית. חינוך, בינוי ושיכון, תשתיות, גנים ציבוריים, ספריות, שירותים, המון. ויותר מזה, אחוזי הצבעה נמוכים זה אומר פתח לעוד שחיתויות, לקבלני קולות. לתרבות של ג'ובים, דילים, שמור לי ואשמור לך, לכוח גדול יותר של קבוצות לחץ נגד הרוב האדיש, ועל חשבונו. כל אלה קוראים תחת אחוזי ההצבעה הנמוכים. וכל זה קורה בתחום שבו יש את ההשפעה הכי גדולה על החיים שלנו. בבחירות לרשות העירונית.
ובכל זאת. שני שליש מהאזרחים בערים הגדולות לא יצאו להצביע. איפה להצביע, רוב הציבור בכלל לא יודע מי מתמודד בבחירות לראשות העיר שלו. אל תטרידו אותנו בקטנות, להתעמק במצע של מפלגה לראשות העיר?, להכיר את מי היא מריצה למועצה? עזבו שטויות.

אז זה לא באמת שקופיקס הרס את הבחירות לרשויות המקומיות. אבל קופיקס לא באת קשור לשום מחאה כלשהי. מי שצריך ליצור שינוי, זה הציבור בשינוי התנהגותי מתמשך, בחרם צרכני מתמשך, בהמשך לחץ על מוקדי עיוות. בלחץ על מקבלי ההחלטות וחברי הכנסת כדי שיבצעי שינוי מלמעלה, ויכפו כללים של הוגנות. יפרקו ויסירו חסמים. יעודדו תחרות. וכך ייצרו סביבת עסקים שקשה יותר לבעלי העסקי, אבל נוחה מאוד לנו הצרכנים.

לי נראה שאנחנו קצת יותר מדי הבתשמנו מהקפה הזול, ששכחנו מה באמת התפקיד שלנו כציבור.
העיקר, תנו לשתות קפה ב-5 שקלים.
תנו לישון בשקט. לילה טוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה