יום שני, 29 בספטמבר 2014

יום רביעי, 17 בספטמבר 2014

ריצה ואני מעולם לא הלכנו יחד - המשך רשמים בעולם ההתנשפויות

ריצה ואני מעולם לא הלכנו יחד (משפט עם הרבה אירוניה...). כן כן זה אף פעם לא עבד, למעט תקופה תל-אביבית קצרה, שבה התאמנתי במכון כושר, קשה לי לזכור את עצמי ממש מתאמן, ורץ, פעם אחר פעם. עד כדי כך לא היתה הריצה חלק מחיי, שבתור קצין הצלחתי איכשהו לארגן את זה שאצטרך לרוץ 2 ק"מ בבוחן דרגה, בערך ב-35 דק', כדי לעבור את הבוחן. זה קצב שאפילו מי שעומד בתור לקופה ברמי לוי יכול לנצח אותי.
ולמה אני מספר את זה?
ראשית, כדי להזכיר את זה לעצמי, שהמרחק ביני ובין תפוח אדמה הוא מאוד קרוב. מאוד קרוב. וגם כדי להדגיש לכל מי שתוהה האם ריצה היא בשבילו...להגיד לו, שזה באמת לא בשבילו. שאף פעם זה לא היה חלק מהחיים שלנו, ומההוויה של אף אחד מאיתנו.

יום רביעי, 3 בספטמבר 2014

מיומנו של אצן מתחיל (ובלוגר מדופלם): ריצה היא כמו כל דבר בחיים

מיומנו של אצן מתחיל (ובלוגר מדופלם): ריצה היא כמו כל דבר בחיים

איך הכל התחיל?

כמו כל דבר בחיים, פעילות ספורט הפסקתי כשהגיע הבן הבכור, לפני כ-9 שנים. אמרתי שאין לי זמן לזה עכשיו, ושאני יחזור לזה בעתיד הקרוב. איכשהו העתיד הקרוב לא הגיע. ובזמן האחרון התחיל לדגדג הצורך והרצון לחזור לפעילות ספורט.
היה גם איזה יעד, עמום, שהשנה אולי אני יוכל לרוץ את החלק ה"עממי" של מירוץ תל-אביב, כדי שכמו זאב רווח, כשישאלו אותי - "אתה בטוח שאני לא מכיר אותך מאיפשהו?" אני יענה - "שנינו סיימנו יחד את המירוץ העממי".
אבל עדין לא היה טריגר.


יום ראשון, 17 באוגוסט 2014

היסטוריה אפשר ללמוד מהשווקים וממלחמות, מי שלא ילמד יידון לחזור עליה

באפריל 1973 הכריז דדו, אז הרמטכ"ל על כוננות שנקראה "כוננות כחול לבן". מילואים גוייסו, טנקים ותותחים קודמו, הצבא היה בכוננות גבוהה, ו...כלום לא קרה. כזכור לנו המלחמה עצמה פרצה כמה חודשים אחר-כך, כשאף אחד לא ציפה לה.

יום חמישי, 7 באוגוסט 2014

לאיזו אסכולה שייכת קרנית פלוג?

בואו נקרא את זה תחילה

"מתחילת 2011 ניכרת מגמת האטה בקצב הצמיחה של התוצר, והחל מהמחצית השנייה של 2013 ההאטה בולטת יותר בקצב הצמיחה של התוצר העסקי....בצריכה הפרטית ניכרה חולשה, והאינדיקציות ביחס לעוצמתה היו מעורבות. נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון של 2014 מורים כי סך הצריכה הפרטית נותר יציב בהשוואה לרבעון הקודם, כתוצאה מעלייה קלה בצריכת מוצרים בני קיימא ומקיפאון בצריכה השוטפת. קיפאון בצריכה השוטפת הוא אירוע חריג המעיד על חששות מפגיעה מתמשכת בהכנסות...ההשקעות בנכסים קבועים פחתו. במרוצת הרבעון הראשון של השנה התכווצה ההשקעה בנכסים קבועים בשיעור של כ-15%....האינפלציה ירדה, בהובלת מחירי המוצרים הסחירים על רקע הייסוף בשער החליפין והאינפלציה הנמוכה בחו"ל. מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי במחצית הראשונה, ובניכוי עונתיות הוא ירד ב-0.2%. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.5% בלבד, כלומר בשיעור נמוך מגבולו התחתון של יעד האינפלציה – 1.0%.

יום ראשון, 27 ביולי 2014

צוק איתן והפייסבוק גילו את התהום שבין התקשורת לציבור

רבים מדברים על האלימות שמתגלה ברשתות החברתיות, על העליהום שעשו על ארנה בנאי, גילה אלמגור, אחינועם ניני, ועוד רבים חלקם טובים חלקם פחות, ויסלחו לי אלה ששכחתי שעשו להם לינצ'טרנט. מה קרה כאן? מאיפה זה בעצם הגיע הגל הזה של שנאה, התלהמות, קיצוניות?

יום רביעי, 2 ביולי 2014

מדיניות פוסט ההרתעה של אובאמה

הרתעה מעמידה הבטחה כלפי תוקפים בפוטנציה. התוצאות מתוקפנות שלכם יהיו קשות מנשוא, ולכן גם לא כדאיות מבחינתכם, ולכן לא כדאיות מלכתחילה. הרתעה אמורה לדכא את היצר הבסיסי של מדינות לאגרסיביות כלפי אחרות. מאז תום המלחמה הקרה, הרתעה הפסיקה להיות חלק ממדיניות החוץ האמריקאית. אם מוסיפים לכך גם את העובדה שהאמריקאים לא כל כך צריכים את העולם שיספק להם נפט, מגיעים למצב מאוד מפחיד מבחינת השוטר הגדול של העולם המערבי.

יום חמישי, 26 ביוני 2014

אין אלטרנטיבה באג"ח הקונצרני? יש בועה? תרחיש התפוצצות אפשרי

סנטימנט. המונח הכל-כך חמקמק הזה בשוק. לפעמים הוא חיובי, עם תחושת התרוממות רוח, לפעמים הוא שלילי, עם הצטברות נתונים שליליים. אבל להצביע עליו, להגיד מתי הוא התחיל, קשה מאוד. בואו ננסה לנתח את הסנטימנט הזה בשווקים - שוק המניות, ולעומתו - שוק אגרות החוב הקונצרניות.

יום שבת, 14 ביוני 2014

בחירות מזקקות את הכישורים מהכשירים

יש אנשים, שהלינו על תהליך בחירת הנשיא. על הלכלוך שיצא בו, על הרפש שהושלך בין מועמד לאחר. על הדמיון לבית הקלפים הישראלי. התלונה גם היתה על התהליך עצמו. על כך שהוא ארוך ובעייתי, כמו תהליכים אחרים שמתרחשים בשירות הציבורי.

אני רוצה להציע הסתכלות אחרת על העניינים.

יום חמישי, 12 ביוני 2014

מאיפה הגיעה האנטישמיות המוסלמית בכלל

על מה ולמה אני עוסק בזה בכלל. לא כלכלה, לא פיננסים, לא שוק ההון. לא שום דבר שקשור באלה. האמת, אין סיבה מיוחדת, ספר שצדה אותו עיני, אין לי ממש שמץ של מושג איך הגעתי אליו באינטרנט. חייבים להודות שהכותרת, והכריכה צדים את העין. חיפשתי עליו חומר, ומצאתי ראיון שנערך עם כותב הספר - Tarek Fatah, פובליציסט וסופר ערבי ממוצא פקיסטני שמתגורר בקנדה. חייבים להודות שזה לא רגיל למצוא מוסלמי, פקיסטני שמדבר בצורה הזו על אנטישמיות מוסלמית.

יום שישי, 6 ביוני 2014

דראגי וברננקי, שני סוגים שונים של מדיניות שימוש באמצעי מניעה

אפשר להעלות את השאלה, מה ההבדל ואיך הוא נוצר בין מריו דראגי, נגיד הבנק המרכזי האירופאי, לבן ברננקי, נגיד הבנק המרכזי הפדרלי בארה"ב.

בעוד שהאמריקאים מתחילים (אמנם בצעדים קטנים ומהוססים) לצאת מהברוך של 2008, ובבנק הפדרלי מתחילים לדבר על ה-"exit strategy" שלו (נכון, זה עוד רחוק), מקבילו דראגי עושה בדיוק הפוך - מוריד את הריבית, ללמדך - הברוך עדין כאן. אין שום "exit" באופק.

יום חמישי, 24 באפריל 2014

כל ישראל (לא) חברים

משרד האוצר הכתיר את מועדון הצרכנות "חבר" כגורם משמעותי בשוק הנדל"ן. כך ציינה כתבה ב-TheMarker ב-23.4. בעצם הכתבה לא אמרה משהו חדש לגבי "חבר", וכמובן שאין מה לבוא בטענות ל"חבר" ולדומיו. אבל אם מסתכלים ימינה או שמאלה מבינים כבר מזמן שאין כמעט אנשים שלא קשורים למועדון צרכנות כזה או אחר.

יום רביעי, 23 באפריל 2014

רפורמת בכר הצליחה? תלוי את מי שואלים ותלוי לאיזה רגולטור הלכו הנכסים

רפורמת בכר, שבוצעה במהלך שנת 2005, היתה אבן דרך מאוד משמעותית בשוק ההון הישראלי. היא שינתה באיבחה אחת את מפת הכוחות בשוק, ביצעה באופן חד מאוד תזוזה של נכסים רבים מסוג אחד של גופים - הבנקים, לסוג אחר של גופים - בעיקר חברות הביטוח.
ועדת בכר ראתה מול עיניה את הלקוח, וראתה שכאשר אותו לקוח נמצא בבנק מסויים, סביר להניח שלאותו לקוח יש גם קרנות נאמנות, וגם קופות גמל והשתלמות של גופים הקשורים לאותו בנק. מצב זה יצר כמה בעיות:

יום שבת, 22 במרץ 2014

פטור ממע"מ על דירה ראשונה - ראוי, מקורי, לעניין

צא ולמד מה יש למדינה, נכון להיום, למדינה להציע לצעירים, בוגרי תואר ראשון, יוצאי צבא, מקימי משפחה, מתחילים את דרכם בעולם המבוגרים.
אותם צעירים, לא מצליחים למצוא עבודה ההולמת את כישוריהם, ואם הם מוצאים, השכר זוועתי, שעות העבודה מדהימות, והאופק הכלכלי לא נראה באופק. כן, וגם יוקר המחיה לא ממש עוזר לכל אלה.
בנוסף, הם מסתכלים קדימה ורואים שנכון להיום הסיכוי שלהם להגיע לדירה משלהם לא קיים. סיכוי לא רלבנטי למי שאין לו עזרה מההורים, הון עצמי ראשוני שהושג בדרך לא דרך כלשהי.
וכל הזמן אומרים להם שהם חייבים להתחיל לחסוך כבר היום, והרבה לפנסיה, אחרת פשוט לא תהיה להם פנסיה.
אז מה יש לנו כאן? יוקר מחיר, פרנסה בעייתית, דירה בלתי אפשרית ופנסיה שלא נראית בעין. אז בואו באמת נשים יד על הלב ונחשוב טוב טוב למה שאנשים יישארו כאן.

גבי אשכנזי - המפיק של סדרת בית הקלפים הישראלית


בימים אלה רצה עונה שנייה של הסידרה המעולה בית הקלפים. הסידרה מתארת בעוצמה ובדינמיות מדהימה כיצד פרנק אנדרווד, חבר קונגרס נכלולי מסדר לעצמו את הדרך לתפקיד סגן נשיא ארה"ב. הסידרה מתארת אותו כשחקן שח חסר עקבות, ומתארת את התפקיד שלוקחים המשתתפים השונים במשחק הזה, שלו, לרבות כלי התקשורת. מי שמתבונן בסידרה קצת קשה לו להאמין לאכזריותו של פרנק אנדרווד, קצת קשה לעקל את התנהלותו הנכלולית, ויש תקווה שאולי החיים האמיתיים, נראים יותר כמו הסידרה הדנית "הממשלה", ולא כמו בית הקלפים.

יום רביעי, 8 בינואר 2014

רני רהב הוא דמות הנגטיב של העיתונות הכלכלית הישראלית

רני רהב, צילום: ביגי
רני רהב, צילום: ביגי
בישראל 3 עיתונים כלכליים יומיים. יש לכל עיתון גם אתרי אינטרנט משלו, ועוד כמה אתרים ייעודיים. יש גם תוכניות כלכליות יומיות בטלוויזיה (ערוץ 10, ערוץ 2, ערוץ 23) וגם ברשת ב, אפשר להוסיף לזה גם את ממון של ידיעות אחרונות. רק לסבר את האוזן, בקנדה, צרפת וגרמניה יש עיתון כלכלי אחד בכל אחת מהמדינות. זה אומר שאצלנו החדשות הכלכליות הן במשקל זהה לזה שבכל שלוש המדינות.
רוצים עוד נתון?
בשנות ה-80 חיים בר-און קנה את גלובס, העיתון מנה אז 8 עמודים בסך הכל. כמה עמודים היום יש בגלובס? רק החלק של שוק ההון מונה יותר. תוך כמה שנים, הפכנו להיות מדינה שצורכת חדשות כלכליות, כמעט כמו החדשות הכלליות. החדשות הכלכליות גם הפכו להיות הרבה יותר צבעוניות, מעניינות, אישיות יותר. יותר מזכיר את מדורי הספורט מאשר את העולם הכלכלי, שפעם עוד היה אפור ומשעמם.