יום רביעי, 2 ביולי 2014

מדיניות פוסט ההרתעה של אובאמה

הרתעה מעמידה הבטחה כלפי תוקפים בפוטנציה. התוצאות מתוקפנות שלכם יהיו קשות מנשוא, ולכן גם לא כדאיות מבחינתכם, ולכן לא כדאיות מלכתחילה. הרתעה אמורה לדכא את היצר הבסיסי של מדינות לאגרסיביות כלפי אחרות. מאז תום המלחמה הקרה, הרתעה הפסיקה להיות חלק ממדיניות החוץ האמריקאית. אם מוסיפים לכך גם את העובדה שהאמריקאים לא כל כך צריכים את העולם שיספק להם נפט, מגיעים למצב מאוד מפחיד מבחינת השוטר הגדול של העולם המערבי.


פעם, אם מישהו פלש...נניח לכוויית, הוא קיבל באבי אביו. עד כדי כך שהוא כמעט הופל, ואח"כ באמת הופל, נלכד כמו כלב, וסיים את חייו.
היום, בואו נראה מה קרה לידידות האמריקאיות בשנים האחרונות (בשנות כהונתו של אובאמה). מובאראק, שנחשב ידיד של מצרים הופל. מצרים יצאה מעיראק ובשלבי יציאה מאפגניסטאן. כעת השלטון בעיראק סובל מהתקבות של הדע"ש, פונה לאמריקאים, אולם אלה פשוט לא עונים. על התערבות במקרה של אוקראינה אין מדבר, וגם לא במקרה של סוריה.

אי ההתערבות של האמריקאים יוצרת שדר כפול בעייתי. האחד - "לא ממש משתלם להיות חברים שלנו, כי אנחנו לא באמת מתכוונים להתעסק עם משברים שלא קשורים לנו ישירות". השני - "תעשו מה שאתם רוצים - אין השלכות למעשיכם, אנחנו בכל אופן לא נהיה אלה שנגבה מחיר כלשהו מכם" (ממי שזה לא יהיה). כך אנחנו מוצאים את איראן בשולחן המשא ומתן, את עיראק נופלת, רוסיה פולשת, ומן הסתם יש עוד משברים שרחוקים קצת מהעין שלי.

הבעיה עם מדיניות פוסט-הרתעתית היא שאין ואקום בעולם. יש גורמים שכל הזמן מחכים להזדמנות. גורמים שרף ההרתעה שלהם הוא גבוה, ומולם חייבים לשמור על כושר הרתעה גבוה. אחרת, כל דבר אחר יתפרש כחולשה, כהיעדר נכונות להתערב ולהסתבך, ולאור זאת, כאור ירוק לפעול ולעשות ככל העולהם על רוחם.

ה-Pax Americana, שהעולם כולו נהנה ממנו, בזכות האמריקאים, נמצא היום יותר מתמיד בסכנה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה