יום שני, 29 בספטמבר 2014

פיצוח המונופול הבנקאי - הפתרונות קיימים, צריך רק מישהו שיישם אותם

בכתבת סופשבוע ציין בן כספית כי נפתלי בנט מעוניין להקים כח משימה שיחסל את מונופול הבנקים. אחרי מחשבה קצרה, החלטתי אני לתרום חלקי הצנוע לפתרון מונופול הבנקים, הפתרונות קיימים וידועים, אבל צריך לשים אותם על הכתב, בצורה ברורה. ככה זה גם ייראה פשוט יותר, ישים יותר.

בנקים מעניקים שני שירותים עיקריים: האחד - ניהול חשבון העו"ש של משקי הבית, אולם הדגש כאן הוא על היבט האשראי, הבנקים הם עיקר הצינור שמעניק אשראי למשקי הבית, נכון להיום אין ממש אלטרנטיבה שתעשה זאת. השירות השני הוא שירות ייעוץ השקעות, ניהול תיק ניירות הערך של משקי הבית. נטפל בהם אחד אחד.

בואו נזכור, משמעותה של התחרות אינה דווקא אפשרות קלה לעבור מבנק אחד לאחר, משמעותה שהמוצר שהלקוח מקבל יהיה מגוון, יהיה אטרקטיבי כתוצאה מהתחרות. בהחלט אפשר ליצור מצב שבו הלקוח נשאר נאמן לבנק שבו פתח חשבון בגיל 16, אבל צורך מוצרים שונים ממקורות אחרים. את זה צריך לאפשר בקלות ואת זה אפשר רק דרך תחרות.

אשראי למשקי הבית

הדבר הראשון והנכון לעשות, הוא ליצור שוק אלטרנטיבי לבנקים. יצירת שוק אשראי חוץ בנקאי (שכיום לפירמות גדולות יש באמצעות שוק ההון) תוזיל עלויות למשקי הבית, ותיצור תחרות על הענקת האשראי. זה לא ממש קורה היום ולמה? כי הצינור הנוח ביותר לאשראי למשקי הבית, נוסף על הבנקים הוא - חברות האשראי. חברות אלו לא מתחרות בבנקים, למה? כי הן בבעלות הבנקים. לאור זאת אין להם ממש תמריץ לתת ריבית זולה יותר. יש לחייב את הבנקים להוציא את חברות האשראי מבעלותן, ולאסור על הבנקים גם להיות בעלים בעתיד של חברת כרטיסי אשראי. פתרון ראשון, זה הפתרון הנוח המיידי שייתן את האפקט הגדול ביותר, שכן לכל אזרח בארץ יש לפחות כרטיס אחד (אם לא חמש...) והתחרות יכולה בקלות להגיע לצרכן (המכתבים החודשיים לבית, טלמרקטינג, וכמובן חברות האשראי הן מהמפרסמות הגדולות במשק). לכן גם המודעות לאפשרות זו תגיע עד לצרכן עצמו. אם תהיה תחרות, הריביות יהיו נמוכות יותר, ויורידו בתורן את הריביות שגובה המערכת הבנקאית ממשקי הבית.

יש עוד אפשרויות לעודד תחרות בתחום האשראי, אחת מהן היא לעודד את גופי ה-e-loan למיניהן, מה שנקרא peer-to-peer landing. מדובר במיזמים שמשתמשים באינטרנט כדי לחבר בין לווים למלווים, הלוואות חברתיות, שבהן המלווים נהנים מתשואה גבוה יותר ממה שמקבלים על הפקדונות הבנקאיים, והלווים נהנים מריבית זולה יותר. זה התחיל בארץ, צריך לבחון איך אפשר לעודד את זה.

מקור נוסף לתחרות יכול להגיע מהקמת בנקים קואופרטיביים, כיום יש יוזמה לבנק כזה - אופק, הכללים של בנק ישראל מאוד מכבידים על הקמת בנק כזה, והתהליך ארוך, מכביד ומייגע, כפי הנראה לאור התערבות הבנקים. הקלה של התנאים הללו, תקים לא רק אופק אחד, אלא כמה אופק, לא מן הנמנע שבנק כזה יקום גם באזורי פריפריה, בנקים אזוריים באופקים למשל, במגדל העמק וכיו"ב, שיוזילו עלויות לתושבים, ויתנו ערך מוסף קהילתי, בדומה לשלל התארגנויות צרכניות מקומיות.

אני לא משלה את עצמי שהיוזמות החברתיות למיניהן לא יהוו תחרות לאמצעים הראשיים, אבל מגוון זה מעולה, זה יעודד תחרות, מכמה כיוונים, וישמור את השחקנים העיקריים בעירנות.

עוד בעניין האשראי, ראוי לקדם ולהפעיל את תעודת הזהות הבנקאית. כתבתי על כך בעבר בבלוג הזה, ורק אומר שחייבים לחייב את הבנקים להנפיק תעודות זהות שנתית ללקוח. זה יאפשר השוואה בתנאי האשראי בקלות רבה יותר, וקבלת מוצרי אשראי מותאמים ללקוחות בזול. כאן יהיו כאלה שיגידו שזה יפגע באוכלוסיות חלשות ומוחלשות (בעיקר חרדים וערבים), ועל זה אפשר לומר שאולוסיות אלה גם ככה לא מקבלות היום נגישות למוצרי אשראי, רק שבלי תעודות זהות בנקאית, אנחנו פשוט משלמים יותר, בלי שהם יקבלו משהו. 

דבר נוסף בקשר עם תעודת הזהות הבנקאית (אני מודה שזה כבר חלום...) יש לחייב את הבנקים לפרסם גם את הנימוקים וסולם הדירוג. למשל - דירוג האשראי שלך הוא 5.3, כי אתה עצמאי, כך וכך ילדים, כי פוטרת בשנתיים האחרונות, וכיו"ב. קודם כל, זה יאפשר שקיפות מול הלקוח (בסופו של יום אנחנו הלקוח זוכרים?) זה יאפשר לערער על קביעת הבנק בעניין דירוג האשראי. דירוג זה צריך להתבסס על נתונים אובייקטיביים, ללא שיקול דעת. וכך יוכלו לקום חברות דירוג נוספות (BDI, D&B) שיעניקו דירוגי אשראי עצמאיים ללקוחות (לא באותה איכות אבל עדין) ויפתחו לאוכלוסיות חלשות דרך לקבל אשראי, אולי לא באותו מחיר כמו בבנקים, אבל עדין.

פעילות בניירות ערך - ברוקרים פרטיים הם הפתרון

בעניין ניירות ערך, ייעוץ השקעות ומסחר בשוק ההון, יש לבנקים היום תחרות משמעותית בדמות בתי ההשקעות שמקיימים חבר בורסה. נכון להיום עדין לא קמה המערכת הסגורה שתאפשר ללקוחות לסחור באמצעות חשבון הבנק שלהם, רק דרך חבר הבורסה. זה עדין לא קיים, וזה מאוד מקשה, שכן לברוקרים אין מערך סינוף, והלקוח צריך להגיע לברוקר לצורך זיהוי למניעת הלבנת הון. מה גם שיש מחסום של העברת הכסף לחשבון נאמנות אצל הברוקר, כל אלה יוצרים טרחה וחשש שגורם רק למי שממש מעוניין בזה לפתוח חשבון אצל הברוקר. מערכת סגורה תפתור את זה, ותגדיל משמעותית את נוכחות משקי הבית אצל הברוקרים הפרטיים.

בנוסף, יש להקים מערכת הפצה נפרדת לבנקים לקרנות נאמנות. כיום אין מערכת כזו, וקרנות הנאמנות מופצות אך ורק באמצעות הבנקים, ששם אין כאמור שום תחרות. מערכת הפצה נפרדת כזו תנתק את הקשר בין בתי ההשקעות לבנקים, ותאפשר גם צמיחה של יועצי השקעות פרטיים, שיוזילו עלויות ללקוחות, יריבו על עמלת ההפצה, או שיקבעו תשלום פיקס מהלקוח.


יש עוד פתרונות, למשל להפוך את בנק הדואר לבנק שיכול גם לתת אשראי, אבל אני בספק אם הגוף החולה והרקוב הזה שנקרא דואר ישראל יוכל לתת פייט לבנקים הנמרצים והמצוחצחים. פתרון נוסף, שנכון לעכשיו גם לא נראה באופק הוא הקמת בנק אינטרנט, בינתיים לא נראה קורה.

מי שהיה בארה"ב יודע שחברות האשראי הורגות את הלקוחות עם מכתבים של "בוא לקחת מאיתנו הלוואה". יודע שבנקים אינטרנטיים קיימים כבר שנים, בנקים קואופרטיביים קיימים, המסחר בניירות ערך לא חייב להיות קשור לבנקים, וההפצה יכולה להיעשות בלא מעט דרכים. כל הדברים האלה קיימים בעולם שנים רבות, בארץ אף אחד מהדברים האלה לא קיים, ואנחנו תקועים עם שני בנקים גדולים ועוד 3 בינוניים, שלא ממש מתחרים ביניהם.

צריך לזכור עוד דבר, אם הרפורמות הללו יתבצעו כולן, באופן חד ומהיר, יש חשש שתתפתח כאן מעין בועת אשראי, שתוביל למשבר במשקי הבית (משהו בדומה למשבר של Savings & Loans שאירע בארה"ב בשנות השבעים), צריך להיות מודע שבארץ, נגישות למקורות אשראי רבים יותר, יכולה ליצור התנפחות של בועת אשראי. צריך להיות מודע לזה, ולהיערך לזה עם כלים מתאימים, של בקרה ופיקוח. שחלילה לא יווצר מצב שמשבר כזה או אחרי יסיט אחורה את הרופרמות הראויות והדרושות.

אני כבר רוצה לומר שלא יהיה פשוט לטפל במערכת הבנקאית (זוכרים מי היה הפרזנטור שלה לפני הנוכחי....?) יש לה כח, יש לה לובי חזק, ויש לה את המפקח על הבנקים, שכל שינוי במערכת הזו מיד מתפרש אצלו כפגיעה בחוסן ובאיתנות הפיננסית של הבנקים. בל נתבלבל, הקשר בין רווחיות הבנקים לבין חוסנם הפיננסי הוא קלוש מאוד ועקיף. מה גם שהמפקחים על הבנקים (אולי חוץ מהנוכחי) רואים את עתידם במערכת הבנקאית, ולכן שינוי לא יכול להגיע מהם. שינוי צריך לבוא ממישהו מחוץ למערכת, כזה שיכפה את השינויים על המפקח ולא יחכה שהאחרון יציע.

זהו, פוסט ארוך, הפתרונות ברובם ידועים, ולא ממוצאים, צריך לקחת אותם ולעשות אותם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה